איך בוחרים רופא שיניים: רישיון, תואר מומחה ומה לשאול

בחירת רופא שיניים נעשית בדרך כלל לפי המלצה של חבר או לפי קרבה לבית. אלה שיקולים סבירים, אבל הם אינם עונים על שתי שאלות בסיסיות: האם מי שמטפל בכם מורשה לעשות את מה שהוא עושה, והאם התואר שהוא מציג קיים. על שתיהן אפשר לענות לפני הביקור הראשון. המדריך הזה עוסק רק בצד של הרישוי ושל הצרכנות. הוא אינו עוסק בשאלה איזה טיפול מתאים למי.

מי רשאי לטפל בשיניים

רפואת השיניים מוסדרת בחוק משלה, פקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], התשל"ט-1979, ולא בפקודת הרופאים. סעיף 3(א) קובע את הכלל: מי שאינו מורשה לריפוי שיניים לא יעסוק בריפוי שיניים ולא יתחזה כעוסק בו או כמוכן לעסוק בו. סעיף 1 מגדיר מהו "עיסוק בריפוי שיניים": ניתוח, טיפול, ייעוץ או השגחה שמבוצעים כרגיל בידי רופא שיניים, וגם פעולות ההכנה להתאמה, להכנסה, לקביעה או לתיקון של שיניים תותבות.

מי הם המורשים? סעיף 2 מונה שניים: רופא שיניים שיש לו רישיון או היתר זמני לפי הפקודה, ו"מרפא שיניים", בעל תעודת היתר שניתנה על פי בקשה שהוגשה עד 21 בינואר 1966. הכינוי "רופא שיניים" עצמו מוגן: לפי סעיף 33 רק מי שמורשה לפי סעיף 2(1) רשאי להשתמש בו.

סעיף 3(ב) מוסיף הבהרה אחת: האיסור אינו מונע מרופא מורשה, כלומר רופא לפי פקודת הרופאים, לעסוק בריפוי שיניים בכרוך לעיסוקו הרפואי.

רופא שיניים, שיננית, טכנאי, סייעת

במרפאת שיניים עובדים כמה בעלי תפקידים, ולכל אחד גבול אחר.

כמה פרטים מאחורי הטבלה. לפי תקנה 15(א) לתקנות השינניות, רק מי שיש לה רישיון רשאית לעסוק בפעולות שהותרו לשיננית, ותקנה 16(א)(2) קובעת שהיא תימצא בכל עת בפיקוח מקצועי של מורשה לריפוי שיניים, ובכלל זה תטפל רק במטופלים שהוא הפנה אליה. לגבי טכנאים, התקנות משנת 1986 מגדירות "טכנאות שיניים" כעבודה שאינה נעשית בתוך פיו של אדם, ותקנה 3(א) דורשת רישיון טכנאי שיניים מאת המנהל. וסעיף 4 לפקודה אוסר על מורשה לריפוי שיניים להתיר לעוזר, חוץ משיננית הפועלת לפי סעיף 5, לייעץ למתרפא, להשגיח עליו, לטפל בו או לבצע בו ניתוח.

מה זה אומר עבורכם? מותר לשאול מי האדם שמטפל בכם ומה תפקידו. הזכות הזו כתובה בסעיף 6(א) לחוק זכויות החולה, והיא חלה גם אצל רופא השיניים.

תואר מומחה ברפואת שיניים: רשימה סגורה

רופא שיניים כללי רשאי לעסוק בריפוי שיניים. תואר מומחה הוא שלב נוסף, והוא ניתן רק לפי תקנות רופאי שיניים (אישור תואר מומחה ובחינות), התשל"ז-1977. תקנה 2 קובעת שלא יאושר לרופא שיניים תואר מומחה אלא מהתארים שבתוספת לתקנות. בנוסח שבדקנו התוספת מונה תשעה תארים:

1. מומחה בכירורגיית פה ולסתות
2. מומחה בפדודונטיה (רפואת שיניים לילדים)
3. מומחה באורתודונטיה (יישור שיניים ולסתות)
4. מומחה בפריודונטיה (מחלות חניכיים)
5. מומחה באנדודונטיה
6. מומחה ברפואת שיניים ציבורית
7. מומחה ברפואת הפה
8. מומחה בפתולוגיה אוראלית
9. מומחה בשיקום פרוסתודונטי (שיקום הפה)

תקנה 3(א) אוסרת על מורשה לריפוי שיניים להשתמש בתואר מומחה שלא אושר לו, וגם בתואר שדומה לאחד התארים עד כדי להטעות. לפי תקנה 3(ג), "תואר מומחה" כולל גם תרגום, קיצור או רמז אחר להתמחות בענף של רפואת שיניים. המסקנה לקורא: כשמופיע תואר שאינו ברשימה, שאלו מה עומד מאחוריו. ייתכן שמדובר בתיאור של תחום עיסוק או של קורס, וזה מידע לגיטימי, אבל זה אינו תואר מומחה שאושר לפי התקנות. על ההבחנה הזו אצל רופאים כתבנו במה זה רופא מומחה.

איך בודקים רישיון של רופא שיניים

משרד הבריאות מפעיל מאגרים מקוונים של בעלי רישיון במקצועות הבריאות, ובהם מאגר נפרד של רופאי שיניים בעלי רישיון ותחומי מומחיותם. מחפשים שם לפי שם או לפי מספר רישיון, ובודקים שני דברים: שהרישיון קיים ורשום על שם האדם שמולכם, ואם הוא מציג תואר מומחה, שהתואר רשום.

תוכנית טיפול והצעת מחיר

לא מצאנו בפקודה או בתקנות שקראנו הוראה כללית שמחייבת רופא שיניים פרטי למסור הצעת מחיר כתובה. לכן מה שבא כאן הוא הצעה שלנו לשאלות שכדאי לשאול, ולא תיאור של חובה חוקית:

• בקשו תוכנית טיפול כתובה: אילו פעולות, באיזה סדר, ובכמה ביקורים.
• בקשו מחיר לכל שלב ומחיר כולל, ושאלו מה אינו כלול בו.
• שאלו מי יבצע כל שלב: רופא השיניים עצמו, רופא אחר במרפאה או שיננית.
• שאלו מה קורה אם התוכנית משתנה באמצע, ואיך תעודכנו על שינוי במחיר.
• לפני טיפול נרחב, אין מניעה לקבל חוות דעת מרופא שיניים נוסף. סעיף 7 לחוק זכויות החולה קובע שמטופל זכאי להשיג מיוזמתו דעה נוספת.

מה שכן כתוב בחוק הוא הזכות למידע לפני הסכמה. סעיף 13 לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 קובע שטיפול רפואי ניתן רק בהסכמה מדעת, אחרי שנמסר למטופל מידע על מהות הטיפול, על סיכוייו וסיכוניו ועל חלופות.

ולמה אין מחירים בפרסומים של מרפאות שיניים? תקנה 3(1) לתקנות רופאי השיניים (פרסומת אסורה), התשס"ט-2009 אוסרת פרסום תעריפים ומחירים לטיפול, פרט לציון טיפולי שיניים שניתנים חינם. תקנה 3(5) אוסרת פרסום מבצעים, הנחות ומתנות בקשר לטיפול שיניים. פרסומת שמבטיחה "מחיר מיוחד" צריכה אם כן לעורר שאלה ולא לסגור אותה.

מה כלול בסל, ולמי

טיפולי שיניים למבוגרים אינם חלק מהסל באופן כללי, אבל לשתי קבוצות גיל יש זכאות. התוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 כוללת טיפולי שיניים לילדים שטרם מלאו להם 18 שנים, ובהם בדיקה תקופתית וייעוץ והכנת תוכנית טיפול פעם בשנה, וטיפולי שיניים למבוטחים שמלאו להם 72 שנים. אתר משרד הבריאות מציין שהטיפולים לילדים ניתנים במרפאות השיניים של קופות החולים ובמרפאות הקשורות איתן בהסכם, ושהזכאות של בני 72 ומעלה ניתנת דרך קופות החולים. המשמעות: הזכאות ממומשת במרפאות שבהסדר עם הקופה, ולא אצל כל רופא שיניים. את רשימת הטיפולים המדויקת ואת ההשתתפות העצמית בדקו בקופה שלכם. לשאר הגילאים, כיסוי אפשרי תלוי בתקנון השב"ן או בפוליסה פרטית, כפי שהסברנו במדריך על מסלולי המימון.

המדריך הזה הוא מידע כללי. אין בו ייעוץ רפואי או משפטי, ואין בו המלצה על רופא שיניים או על מרפאה כלשהם. נוסחי החוק והתקנות מתעדכנים, ולפני הסתמכות על פרט מסוים כדאי לבדוק את הנוסח העדכני.