כרטיס העסק בגוגל הוא הנכס השיווקי הזול ביותר שיש למרפאה

כשמטופל מחפש "רופא עור בהרצליה", גוגל לא מציג לו קודם כל אתרים. הוא מציג מפה עם שלוש תוצאות, ורק מתחתיה את התוצאות האורגניות. מי שנמצא בשלישייה הזו מקבל את רוב הפניות. מי שלא, מתחרה על השאריות.

מה שקובע מי נמצא שם הוא כרטיס העסק בגוגל. הוא לא עולה כסף, הוא לא דורש מפתח, והוא הדבר הראשון שאני בודק כשאני נכנס למרפאה חדשה. בערך בתשעה מקרים מתוך עשרה הוא נפתח פעם אחת לפני שנים ואז נשכח.

שלושת הדברים שקובעים דירוג מקומי

גוגל מדרג עסקים מקומיים לפי שלושה גורמים, והם לא סודיים. רלוונטיות, כלומר כמה הכרטיס תואם למה שחיפשו. מרחק, כלומר כמה העסק קרוב למחפש. ובולטות, כלומר כמה העסק מוכר ומדובר ברשת.

על המרחק אין לך שליטה. על שני האחרים יש, וזה בדיוק המקום שבו רופאים מפסידים בלי לדעת.

רלוונטיות: הקטגוריה היא ההחלטה החשובה ביותר

הקטגוריה הראשית של הכרטיס משפיעה יותר מכל שדה אחר. רופא עור שהגדיר את עצמו כ"רופא" גנרי מתחרה מול כל הרופאים בעיר במקום להופיע ראשון בחיפוש הספציפי לתחומו. הקטגוריה צריכה להיות המדויקת ביותר שקיימת, ואפשר להוסיף קטגוריות משניות לתחומים נוספים שהמרפאה באמת מטפלת בהם.

אחריה בחשיבות: שם העסק בדיוק כפי שהוא מופיע על השלט, שעות פעילות מעודכנות כולל חגים, טלפון שעונים בו, ואתר. ואת רשימת השירותים, שרוב הרופאים משאירים ריקה, כדאי למלא במונחים שמטופלים באמת מקלידים.

בולטות: תמונות אמיתיות וקצב

כרטיס עם שלוש תמונות מ־2019 משדר עסק שנסגר. כרטיס עם תמונות עדכניות של המרפאה, חדר ההמתנה והצוות משדר מקום פעיל. אין כאן קסם, יש עקביות. פוסט קצר אחת לשבועיים ותמונות חדשות אחת לחודש מספיקים כדי להיות בצד הנכון של ההשוואה.

איפה הכרטיס נפגש עם תקנות הפרסום

כאן צריך זהירות. תקנות הרופאים (פרסומת אסורה) אוסרות פרסום מחירים ומבצעים. הפיצ'ר של גוגל שמאפשר להוסיף מחירי שירותים, והפוסטים מסוג "הצעה", הם בדיוק מה שאסור. תיאור השירות מותר. המספר לידו לא.

באותו אופן, הבטחת תוצאה בתיאור העסק ("הפתרון המושלם לעור") היא טענה שהתקנות אוסרות. תיאור עובדתי של מה נעשה במרפאה עובד טוב יותר גם שיווקית, כי מטופל מחפש התאמה ולא סופרלטיבים.

ביקורות, בזהירות

ביקורות משפיעות על בולטות, וזה עובדה. אבל האופן שבו רופא מבקש אותן ומגיב עליהן הוא רגיש כפול: פעם אחת מול כללי גוגל, שאוסרים תמריץ בעד ביקורת, ופעם שנייה מול חובת הסודיות הרפואית. תשובה פומבית שמאשרת שאדם היה מטופל היא חשיפה של מידע רפואי, גם כשהיא מנוסחת יפה.

הכלל הפשוט: אפשר להודות, אי אפשר לאשר טיפול, ואי אפשר להתווכח על פרטים. הרחבתי על זה כאן.

מה לעשות השבוע

1. ודא שאתה בעלים מאומת של הכרטיס. אם מישהו אחר פתח אותו, זו הבעיה הראשונה.
2. בדוק את הקטגוריה הראשית. שנה אותה למדויקת ביותר.
3. מלא את רשימת השירותים במונחים שמטופלים מקלידים, לא במונחים מקצועיים.
4. העלה שמונה עד עשר תמונות עדכניות.
5. ודא ששם, כתובת וטלפון זהים באתר, בכרטיס ובכל אינדקס שאתה מופיע בו.
6. מחק כל מחיר ומבצע מהכרטיס.

זו עבודה של יומיים לכל היותר, בלי תקציב מדיה. אין הרבה מהלכים שיווקיים במרפאה פרטית עם יחס כזה בין מאמץ לתוצאה.